זפרני נ' המאגר בע"מ - חברה לבטוח

החלטה

1.לפני תביעה לפיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה 1975.

2.התובע יליד 3.11.88, שליח על אופנוע במקצועו, טוען לנזקי גוף כתוצאה מתאונה בה נפגע. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 18.1.08 בשעה 3:45 לפנות בוקר, בשובו מבילוי אצל חברים, תוך כדי רכיבה על אופנוע מ.ר. 3519861, (להלן: "האופנוע") עת ביקש לפנות שמאלה, החליק על גבי כתם שמן על פלג גופו השמאלי, כתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף באצבע ידו הימנית. הנתבעת היא שהנפיקה פוליסה המבטחת את השימוש באופנוע בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו.

3.הנתבעת מסרבת לפצות התובע בטענה כי גרסתו של התובע אינה אמת, נסיבות התאונה לטענתה לא התרחשו על פי גרסת התובע, התובע נמצא דובר שקר על פי ממצאי בדיקת פוליגרף, על כן יש לדחות התביעה כבר בשלב זה. הכרעה זו תעסוק אך בשאלת אחריותה של הנתבעת לפיצוי התובע, אם בכלל.

4.התובע צרף לכתב תביעתו פלט מידע על התאונה במשטרת ישראל אשר הופק ביום 20/1/08 (יומיים לאר התאונה) בו צוין כי מדובר בתאונה עצמית בשעה 3:45 ברחוב דרך משה דיין בתל אביב. כמו כן, צרף העתק טופס הודעה על התאונה לנתבעת מיום 17.3.08 העתק רישיון רכב ופוליסת ביטוח וכן רישיון נהיגה תקפים.

5.בנוסף, צרף העתק מטופס חדר מיון בית חולים איכילוב, מיום 18/1/08 שעת קבלתו המוטמעת על מדבקת המיון- 4:07.

6.בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובע הסכים לבדיקת פוליגרף ונמצא בה דובר שקר לגבי נסיבות פגיעתו הנטענת.

7.לצורך בירור שאלת החבות נוהלו שתי ישיבות הוכחות בו נשמעו התובע, אמו הגברת גלילה זפרני, מעבידו – מר דרחי גדליה וחוקר הנתבעת.

8.התובע נחקר והעיד כי החליק עם האופנוע בפנייתו שמאלה, על פלג גופו השמאלי, החליק במהירות נמוכה והאופנוע לא נפל עליו, רכב ללא כפפות. התאונה התרחשה בשעה 3:45 לפנות בוקר, היה חשוך, קם מהאופנוע לבדו, אף אחד לא היה כדי לעזור לו, לא היו אנשים שראו אותו. (העיד כי דברי החוקר לפיהם ראו אותו לאחר התאונה שני אנשים מוכרים לו- אינם נכונים). בעקבות התאונה נשברה באופנוע הבקלית, ונותרו בו שפשופים בצד שמאל. העיד כי את האופנוע תיקן המוסך של המעביד שלו. למיטב ידיעתו, כיום המוסך לא קיים ועל כן לא יכול להמציא קבלות תיקון. לאחר התאונה הרים את האופנוע, האופנוע נשאר במקום אשר קרוב לביתו, התקשר לאמו אשר הסיעה אותו לבית החולים איכילוב. הגיע מהר לבית החולים כי מקום מגוריו קרוב והכבישים היו פנויים בשעה כזו. מר גדליה דרחי- המעסיק שלו בעבודת המשלוחים הוא בעל האופנוע. רכב על אופנועו של המעביד ועל כן עבד אצלו. העיד כי לפני התאונה הנוכחית לא עבד באופן סדיר. עבד בשליחויות כאשר היה עובד כמה חודשים ומפסיק. העיד כי תלושי השכר שצורפו משקפי את חודשי העסקתו. תמיד קיבל תלושי שכר בעבור עבודתו.

9.הגברת גלילה זפרני – אם התובע: העידה כי התקשר אליה בנה בערך ברבע לארבע, קמה משינה והגיעה למקום הבחינה באופנוע על הרצפה. ראתה את בנה מרים את האופנוע מזיז אותו לצד, לא זכרה אם היו במקום אנשים. בנה עלה לרכבה ובזמן הנסיעה שאלה אותו מה קרה והבחינה באצבע שלו נפוחה.

10.מר דרחי גדליה- מעבידו של התובע: העיד כי התובע עבד אצלו כשליח על אופנוע. העיד כי השליחים אצלו לוקחים את האופנועים גם אחרי שעות העבודה. והם חופשיים לרכב בהם לאן שירצו. זכור לו כי יום לאחר התאונה התקשרו להודיע לו שהוא החליק על האופנוע. על כן שלח שליח למקום מגורי התובע להביא את הקטנוע למקום העבודה. לאחר התאונה לא עבד אצלו חודש או חודשים כי היד או האצבע היו מגובסות. היו נזקים קלים לאופנוע: בקלית, ידית של האנדברקס. העיד כי המוסך אשר תיקן את האופנוע עדיין קיים ויש את החשבונות של התיקון. העיד כי על פי תלושי השכר הוותק של התובע, תחילת העבודה של התובע מחודש אפריל 2008 כלומר שלושה חודשים לאחר התאונה. במהלך דיון ההוכחות התרתי לב"כ התובע להגיש טופס 106 לשנת 2008, ממנו עולה כי התובע עבד אצל מר דרחי בחודש ינואר.

11.הנתבעת טענה בסיכומיה כי חשדה החל להתעורר לנוכח היות התאונה תאונה עצמית ללא עדים, מועד הגעתו לבית החולים המהיר, גרסאותיו הסותרות של התובע בפני החוקר לגבי אופן פינויו לבית החולים וזהותם של המסייעים לו.

12.חוות הדעת של בודק הפוליגרף מטעם הנתבעת קבעה כי: על סמך ממצאי בדיקת הפוליגרף, המומחה בדעה כי התובע דובר שקר ביחס לשתי השאלות העיקריות שעניינן בדבר הקשר בין החבלה ביד ימין לנפילה מהקטנוע ביום התאונה. המומחה קבע כי תגובותיו אובחנו כאמירות שקר. הנתבעת מוסיפה כי, התובע חתם על נכונות להיבדק במכונת הפוליגרף, הוא שבחר את מכון הפוליגרף אשר נערכה על ידי מומחה. המומחה מצא כי התובע דובר שקר בגרסתו לאירוע התאונה. תוצאות בדיקת הפוליגרף הומצאו לתובע ולבא כוחו אך אלו החליטו לנהל התביעה.

בדיקת הפוליגרף:

13.טוענת הנתבעת כי ממצאי בדיקת הפוליגרף יכולים להיות ראיה קבילה במשפט שכן היא עמדה בכל שבעת התנאים על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מיום 25.8.02. הנתבעת הודיעה לתובע ולבא כוחו כי היא חושדת ב"הונאה", פרטה את הנסיבות לכך. העבירה לתובע ולבא כוחו הסכם לביצוע הבדיקה והסבירה כי: "מכונת הפוליגרף אינה מכונת אמת וקיים סיכוי כי תובע דובר אמת יחשב בתום הבדיקה כדובר שקר ולהפך. עריכת בדיקת הפוליגרף אינה תנאי לתשלום התביעה. התובע רשאי להיוועץ עם עו"ד בטרם החתימה על ההסכם. סירוב מצד התובע לעבור הבדיקה גם לאחר הסכם זה לא יפגע בזכויותיו לברור התביעה ולא יקנה ל"פול" סעד לתרופות בגין הפרת חוזה. בדיקת פוליגרף לא תמנע מהתובע בדיקה נוספת מטעמו מבלי שתוצאותיה יחייבו את הפול ו/או לפנות לערכאות משפטיות בהן יטען כנגד מהימנות הבדיקה, נסיבות עריכתה, אופן עריכתה ממצאיה ומסקנותיה. תוצאות הבדיקה עשויות להוות ראיה קבילה בבית המשפט. הפול עשוי להסתמך על הראיות שבדיו על מנת להתגונן לרבות על ממצאי הבדיקה ומסקנותיה".

14.התובע אישר בעדותו את חתימתו על הסכם הפוליגרף. התובע טען בסיכומיו כי הוא דובר אמת ויש בידו ראיות נוספות המוכיחות זו וכי כתוב מפורשות בהסכם כי יכול ואדם הדובר אמת יחשב כדובר שקר על פי הבדיקה. התובע מתנגד להגשת בדיקת הפוליגרף כראיה כאשר בהעדר הסכמה יש להתעלם לחלוטין ממצאי הבדיקה ולא לייחס לה כל משקל כלשהו.

15.איני סבור כדעת התובע כי אין מקום להידרש לראיה זו, שכן אני סבור כי הסכמתו של התובע ניתנה לצורך הגשת ממצאי בדיקת הפוליגרף כראיה- עת חתם על הסכם הפוליגרף. התובע לא הוטעה, בא כוחו חתום אף הוא על ההסכם לצד חתימתו, התובע לא ביקש לחקור את המומחה שערך את הבדיקה על כן אני קובע כי מדובר בראיה קבילה.

16.הנתבעת טוענת כי לממצאי בדיקת הפוליגרף משקל מכריע משום שעל פי ההסכם עליו חתום התובע: "בדיקת הפוליגרף לא תמנע מהתובע בדיקה נוספת מטעמו מבלי שתוצאותיה יחייבו את הפו"ל ו/או לפנות לערכאות משפטיות בהן יטען כנגד מהימנות הבדיקה, נסיבות עריכתה, אופן עריכתה ממצאיה ומסקנותיה." הנתבעת טוענת כי התובע מעולם לא ערער על תוצאות הבדיקה, לא ביקש להציג תוצאות בדיקה אחרת מעצמו ולא טען נגד מהימנות הבדיקה עצמה.

17.איני מקבל את טענת הנתבעת. טענותיה של הנתבעת אכן מורות כי ממצאי בדיקת הפוליגרף, על פי נסיבות המקרה הנן קבילות ויכולות לשמש כראיה. על כך הסכים התובע מפורשות עת חתם על ההסכם (בו נכתב ברחל בתך הקטנה הוראות אלה). אולם הנתבעת מנסה לגזור מהסכמה זו, הסכמה נוספת- הסכמה כי ממצאי הבדיקה יהיו ראיה מכרעת ועיקרית. לא רק שאין הוראה כזו בהסכם, אלא גם ככל העולה מההסכם היה ידוע לצדדים כי יכול להיות ומי מהם לא יסכימו לממצאי הבדיקה , מסיבותיהם ויוכלו לגשת לערכאה המבררת ולהתדיין בה.

18.ההלכה קבעה כי, קיימת הסכמה, גם בקרב המצדדים בשימוש בפוליגרף, כי לבדיקה שיעור לא מבוטל של תוצאות שגויות. לאור זאת, תוצאות הפוליגרף לא יהיו קבילות כראיה - גם לא במשפט אזרחי - אלא בהסכמת הצדדים. אולם גם משניתנה הסכמה שכזו לא יהיה בה להפוך ממצאי הפוליגרף לראיה מכרעת, אלא אם הצדדים הסכימו במפורש כי תוצאות הבדיקה הן שיכריעו בשאלה שבמחלוקת (ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מב(1) 446 (1988); ע"א 1742/90 בית חרושת לנרות "שער ציון" נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 3.11.94))" (ע"א 8987/05 מלכי נ' סבון של פעם (2000) בע"מ (לא פורסם)). לא מצאתי הסכמה מפורשת של התובע ו'או ב"כ הסכמה מפורשת כי ממצאי הבדיקה יהוו ראיה מכרעת במחלוקות בין הצדדים לעניין אמיתות נסיבות התאונה.